✅ הַפְּעָלִים שֶׁל שִׁעוּר כו (26)👇
فعلهای درس بیست و ششم:
1⃣ ב - נ - ה
🔅مصدر: לִבְנוֹת
بنا کردن، ساختن
🔅زمان گذشته:
בָּנִיתִי בָּנִינוּ
בָּנִיתָ בְּנִיתֶם
בָּנִית בְּנִיתֶן
בָּנָה בָּנוּ
בָּנְתָה בָּנוּ
🔅زمان حال:
בּוֹנֶה בּוֹנִים
בּוֹנָה בּוֹנוֹת
🔅زمان آینده:
אֶבְנֶה נִבְנֶה
תִּבְנֶה תִּבְנוּ
תִּבְנִי תִּבְנֶינָה
יִבְנֶה יִבְנוּ
תִּבְנֶה תִּבְנֶינָה
2⃣ י - ל - ד
🔅مصدر: לָלֶדֶת
به دنیا آوردن، متولد کردن
🔅زمان گذشته:
יָלַדְתִּי יָלַדְנוּ
יָלַדְתָּ יְלַדְתֶּם
יָלַדְתְּ יְלַדְתֶּן
יָלַד יָלְדוּ
יָלְדָה יָלְדוּ
🔅زمان حال:
יוֹלֵד יוֹלְדִים
יוֹלֶדֶת יוֹלְדוֹת
🔅زمان آینده:
אֵלֵד נֵלֵד
תֵּלֵד תֵּלְדוּ
תֵּלְדִי תֵּלֵדְנָה
יֵלֵד יֵלְדוּ
תֵּלֵד תֵּלֵדְנָה
3⃣ נ - ו - ח
🔅مصدر: לָנוּחַ
استراحت کردن، سکون یافتن
🔅زمان گذشته:
נַחְתִּי נַחְנוּ
נַחְתָּ נַחְתֶּם
נַחְתְּ נַחְתֶּן
נָח נָחוּ
נָחָה נָחוּ
🔅زمان حال:
נָח נָחִים
נָחָה נָחוֹת
🔅زمان آینده:
אָנוּחַ נָנוּחַ
תָּנוּחַ תָּנוּחוּ
תָּנוּחִי תָּנַחְנָה
יָנוּחַ יָנוּחוּ
תָּנוּחַ תָּנַחְנָה
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ متن ماله درس بیست و شش:👇
הברכה של הנביא
לפני שנים רבות חיו בעיר שׁוּנֵם איש ואישה עשירים. הם היו אנשים טובים מאוד, והבית שלהם היה פתוח לכל זר.
בימים האלה חי נביא בשם אֱלִישָׁע. כל פעם שאלישע היה עובר דרך העיר שונם, הוא היה בא אל הבית של האיש והאישה הטובים האלה. שם היה אוכל, שם היה נח ושם היה ישן.
יום אחד אמרה האישה אל הבעל שלה:
- אני רואה שהאורח שלנו, אלישע, הוא איש קדוש. הבית שלנו קטן, ואין די מקום בשבילו לנוח בו. נבנה חדר בשבילו, בחדר נשים מיטה, שולחן, כיסא ומנורה. כאשר אלישע יבוא העירה, הוא יגור בו וימצא שם מנוחה. שם ישב, שם ינוח ושם יישן.
- את צודקת, ענה הבעל. אני אלך ואבנה חדר בשביל הנביא.
אחרי זמן קצר, בא אלישע הנביא לעיר שונם. הוא ראה את החדר החדש שהאיש והאישה בנו בשבילו. הדבר עשה רשם חזק על הנביא.
- מה טובים האנשים האלה, חשב הנביא, ומה טוב לעם ישראל שיש בו אנשים כאלה. אלך ואקרא לאשה, ואשאל אותה אם יש לה בקשה.
כאשר האישה באה, אמר לה אלישע:
- לעולם לא אשכח את כל הטוב שעשיתם לי. איך ובמה אני יכול לעזור לכם? האם יש לך בקשה?
- תודה רבה, אמרה האישה, אנחנו לא צריכים דבר. תודה לאל אנחנו בריאים ושלמים.
אלישע ידע שאין להם בן. הוא חשב רגע ואז אמר לה:
- ישלח לך ה' ברכה מן השמיים, ובשנה הבאה תלדי בן!
וכן היה. לא עברה שנה והאישה ילדה בן. אז ראו האיש והאישה מה רב הכוח של אלישע הנביא.
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ بررسی متن درس بیست و شش (۱):👇
📝 عنوان
הַבְּרָכָה שֶׁל הַנָּבִיא
برکت نبی
📝 بند اول:
לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת
سالهای زیادی قبل (سالها پیش)
חָיוּ בְּעִיר שׁוּנֵם
زندگی میکردند در شهر شونام،
אִישׁ וְאִשָּׁה עֲשִׁירִים.
مرد و زنی ثروتمند.
הֵם הָיוּ אֲנָשִׁים טוֹבִים מְאֹד,
آنها بودند انسانهایی بسیار خوب،
וְהַבַּיִת שֶׁלָּהֵם הָיָה פָּתוּחַ לְכָל זָר.
و خانه آنها بود گشوده برای هر غریبی.
📝 بند دوم:
בַּיָּמִים הָאֵלֶּה
در آن روزها
חַי נָבִיא בְּשֵׁם אֱלִישָׁע.
زندگی میکرد پیامبری به نام الیسع.
כָּל פַּעַם שֶׁאֱלִישָׁע
هر بار که الیسع
הָיָה עוֹבֵר דֶּרֶךְ הָעִיר שׁוּנֵם,
میگذشت از شهر شونام
🔺הָיָה עוֹבֵר: زمان گذشته استمراری (کاری که در گذشته در دورهای انجام میشد.)
🔅در ادامه این بند نیز به ساختار فعلها و زمانی که میسازند، دقت کنید.
הוּא הָיָה בָּא
او میآمد
אֶל הַבַּיִת שֶׁל הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה הַטוֹבִים הָאֵלֶּה.
به خانه این مرد و زن خوب.
שָׁם הָיָה אוֹכֵל,
آنجا میخورد،
שָׁם הָיָה נָח
آنجا استراحت میکرد
וְשָׁם הָיָה יָשֵׁן.
و آنجا میخوابید.
📝 بند سوم:
יוֹם אֶחָד
روزی
אָמְרָה הָאִשָּׁה אֶל הַבַּעַל שֶׁלָּהּ:
گفت آن زن به شوهرش:
📝 بند چهارم:
- אֲנִי רוֹאָה שֶׁהָאוֹרֵחַ שֶׁלָּנוּ, אֱלִישָׁע,
من میبینم که مهمان ما، الیسع،
הוּא אִישׁ קָדוֹשׁ.
او مردی مقدس است.
🔺הוּא در اینجا برای بلاغی شدن آمده و اگر نمیآمد، جمله همچنان صحیح بود.
הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ קָטָן,
خانه ما کوچک است،
וְאֵין דֵּי מָקוֹם בִּשְׁבִילוֹ לָנוּחַ בּוֹ.
و نیست جای کافی برای او تا استراحت کند در آن.
🔺דֵּי מָקוֹם: ترکیب سمیخوت، تغییر صدا در اسم مضاف (דַּי)
נִבְנֶה חֶדֶר בִּשְׁבִילוֹ,
بیا بسازیم اتاقی برای او،
🔺נִבְנֶה: فعل آینده که برای دعوت از دیگران، برای انجام کاری، استفاده میشود.
בַּחֶדֶר נָשִׂים מִטָּה, שֻׁלְחָן, כִּסֵּא וּמְנוֹרָה.
در اتاق بگذاریم تخت، میز، صندلی و چراغی.
כַּאֲשֶׁר אֱלִישָׁע יָבוֹא הָעִירָה,
زمانی که الیسع بیاید به این شهر،
🔺הָעִירָה: قاعده مقصد معرفه. به جای אֶל، به آخر آن کاماتص و هی اضافه میکنیم.
הוּא יָגוּר בּוֹ
او ساکن شود در آن
וְיִמְצָא שָׁם מְנוּחָה.
و بیابد آنجا آسایش.
שָׁם יֵשֵׁב,
آنجا بنشیند،
שָׁם יָנוּחַ
آنجا استراحت کن
וְשָׁם יִישֵׁן.
و آنجا بخوابد.
📝 بند پنجم:
- אַתְּ צוֹדֶקֶת,
تو درست میگویی،
עָנָה הַבַּעַל.
پاسخ داد شوهر.
אֲנִי אֵלֵךְ
من خواهم رفت
וְאֶבְנֶה חֶדֶר בִּשְׁבִיל הַנָּבִיא.
و بنا خواهم کرد اتاقی برای پیامبر.
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ بررسی متن درس بیست و شش (۲):👇
بند ششم:
אַחֲרֵי זְמַן קָצָר,
پس از مدت زمانی کوتاه،
בָּא אֱלִישָׁע הַנָּבִיא לָעִיר שׁוּנֵם.
آمد الیسع نبی به شهر شونام.
הוּא רָאָה אֶת הַחֶדֶר הֶחָדָש
او دید اتاق تازه را
שֶׁהָאִישׁ וְהָאִשָּׁה בָּנוּ בִּשְׁבִילוֹ.
که مرد و زن ساخته بودند برای او.
הַדָּבָר עָשָׂה רֹשֶׂם חָזָק עַל הַנָּבִיא.
این موضوع گذاشت اثری زیادی بر آن نبی.
🔺עָשָׂה רֹשֶׂם חָזָק עַל...: اصطلاح برای کاری اثرگذار.
🔅اگر ترجمه لفظ به لفظ کنیم، میشود: «ساخت احساسی قوی بر...» اما باید به الفاظ ادبیاتی که به آن برمیگردانیم هم دقت کنیم، که به این ترتیب میشود: «گذاشت اثری زیادی بر...»
بند هفتم:
- מַה טּוֹבִים הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה,
چه خوب هستند این انسانها!
🔺داگش گرفتن حرف اول טוֹבִים، به خاطر מַה هست که قبل از آن آمده.
🔅טוֹבִים گزاره هست، نه صفت. این را از حرف تعریفی که הָאֲנָשִׁים گرفته، اما טוֹבִים نگرفته، میفهمیم.
חָשַׁב הַנָּבִיא,
فکر کرد نبی،
וּמַה טּוֹב לְעַם יִשְׂרָאֵל
و چه خوب است برای [امت] اسراییل (خوشا به حال [امت] اسراییل)
🔺וּמַה: וְ + מַה
رسیدن حرف عطف به یکی از حروف بومَف (בּ, ו, מ, ף) و تغییر صدا از شوا به شروک.
🔺داگش טוֹב به خاطر מַה هست.
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה.
که هستند در آن، مردمانی اینچنین.
🔺داگش حرف اول יֵשׁ، به خاطر שֶׁ هست که مخفف אֲשֶׁר هست.
🔅داگش حرف اول کلمات، گاهی برای نشان دادن مخفف بودن کلمهای است به قبل از آن آمده.
אֵלֵךְ
خواهم رفت
וְאֶקְרָא לָאִשָּׁה,
و آن خانم را صدا خواهم کرد،
וְאֶשְׁאַל אוֹתָהּ
و از او خواهم پرسید
אִם יֵשׁ לָהּ בַּקָּשָׁה.
[که] آیا هست برای او تقاضایی.
بند هشتم:
כַּאֲשֶׁר הָאִשָּׁה בָּאָה,
زمانی که زن آمد،
אָמַר לָהּ אֱלִישָׁע:
گفت به او الیسع:
بند نهم:
- לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אֶת כָּל הַטוֹב
- هرگز فراموش نخواهم کرد تمام خوبیای
שֶׁעֲשִׂיתֶם לִי.
که انجام دادید در حق من.
אֵיךְ וּבַמָּה אֲנִי יָכוֹל לַעֲזֹר לָכֶם?
چگونه و با چه چیز من میتوانم کمک کنم به شما؟
🔺וּבַמָּה: וְ + בְּ + הַ + מָה
۱. رسیدن حرف عطف به یکی از حروف بومَف (בּ, ו, מ, ף) و تغییر صدا از شوا به شروک.
۲. رفتن حرف اضافه בְּ به وسط کلمه و افتادن داگش آن.
۳. ادغام حرف اضافه בְּ با حرف تعریف הַ و گرفتن صدای آن.
۴. آمدن حرف تعریف بر سر מַה و داگش گرفتن حرف اول آن.
הַאִם יֵשׁ לָךְ בַּקָּשָׁה?
آیا هست برای تو تقاضایی؟
بند دهم:
- תּוֹדָה רַבָּה,
- خیلی ممنون،
אָמְרָה הָאִשָּׁה,
گفت آن زن،
אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים דָּבָר.
ما چیزی نیاز نداریم.
תּוֹדָה לָאֵל
شکر خدا
אֲנַחְנוּ בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים.
ما سالم و سلامت هستیم.
بند یازدهم:
אֱלִישָׁע יָדַע
الیسع میدانست
שֶׁאֵין לָהֶם בֵּן.
که نیست برای آنها فرزندی (آنها فرزندی ندارند).
🔺בֵּן میتواند بهطور کلی به فرزند اشاره داشته باشد، نه صرفا پسر.
הוּא חָשַׁב רֶגַע
او فکر کرد لحظهای
וְאָז אָמַר לָהּ:
و سپس گفت به او:
بند دوازدهم:
- יִשְׁלַח לָךְ ה' בְּרָכָה מִן הַשָּׁמַיִם,
بفرستد بر تو خدا برکت از آسمان،
🔺יִשְׁלַח: فعل آینده در جایگاه آرزویی و تمنایی.
וּבַשָּׁנָה הַבָּאָה תֵּלְדִי בֵּן!
و در سال آینده به دنیا آوری فرزندی!
🔺וּבַשָּׁנָה: וְ + בְּ + הַ + שָׁנָה
بند سیزدهم:
וְכֵן הָיָה.
و اینچنین شد.
🔺וְ + כֵּן
לֹא עָבְרָה שָׁנָה
نگذشت سالی
וְהָאִשָּׁה יָלְדָה בֵּן.
و زن به دنیا آورد فرزندی.
אָז רָאוּ הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה
پس دیدند آن مرد و آن زن
מָה רַב הַכֹּחַ שֶׁל אֱלִישָׁע הַנָּבִיא.
چه زیاد است قدرت الیسع نبی.
🔺صدای مم در מָה کاماتص شده به خاطر اینکه حرف اول کلمه بعدیاش رش است.
🔅توجه: מַה در صداگذاری تابع قوانین حرف تعریف است. مانند حرف تعریف به حرف اول کلمه بعد از خودش هم داگش میدهد.
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ تمرینهای درس بیست و ششم:👇
1. אֲנִי אִישַׁן מָחָר עַד צָהֳרַים (צהריים) מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי לֹא יָשַׁנְתִי טוֹב אֶתְמוֹל.
2. אִם אַתֶּם לֹא לוֹמְדִים דִּקְדּוּק, אַתֶּם מֵעוֹלָם לֹא תֵּדְעוּ עִבְרִית.
3. אַחֲרֵי כֵן אֲנִי אֵשֵׁב בַּגַּן וְאֶקְרָה הָעִתּוֹן.
4. אֲנִי לְעוֹלָם לֹא יָדַעְתִי מַה גְּדוֹלָה (הִיא) הָאַהֲבָה שֶׁלְּךָ לַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.
5. הָרוֹעֶה יֵרֵד עִם הַצֹּאן לַנָּהָר (אֶל הַנָּהָר).
6. הִיא עָנְתָה: "יֵשׁ לִי רַק בַּקָּשָׁה אַחַת. אֲנִי רוֹצָה לָלֶדֶת לְבֵן."
7. הֵם יִבְנוּ בַּיִת עַל הַר קָרוֹב לַיָּם.
8. לִפְנֵי שָׁבוּעַ זָר בָּא וְנָתַּן לִי אֶת הַמִּכְתָב שֶׁלָּךְ.
9. אֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לִמְצֹא (למצוא) מְנוּחָה בַּמָּלוֹן הַזֶּה.
10. הִיא צְרִיכָה לָנוּחַ מִפְּנֵי שֶׁהִיא הָיְתָה חוֹלָה מְאֹד (מאוד), וְהִיא כָּל כָּךְ עֲיֵפָה (עייפה).
11. אֲנִי אֶקְנֶח מְנוֹרָה לַסַּבְתָא שֶׁלִּי כִּי הִיא שָׁבְרָה שֶׁלָּהּ.
12. הוּא חַלָשׁ מְאֹד (מאוד) וְלֹא יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ (כוח) לָלֶכֶת רָחוֹק מְאֹד.
13. אֲנִי רוֹצָה לָדַעַת מַה יִּקְרָה לִי אִם אֲנִי לֹא אֶעֱנֶה עַל כָּל שְׁאֵלָה וּשְׁאֵלָה.
14. אֵין שׁוּם דָּבָר חָדָשׁ בַּעוֹלָם הַזֶּה.
15. אֲנַחְנוּ כְּבָר לָמַדְנוּ אֶת הֶעָבָר וְהֹוֶה (הווה) שֶׁל הַפְּעָלִים הַשְּׁלֵמִים.
16. כַּמָה טוֹב לִהְיוֹת בָּרִיא וְשָׁלֵם.
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ کلمات جدید درس بیست و هفت (שיעור כז)👇
אָרֹךְ= ארוך, אֲרֻכָּה= ארוכה بلند
אֲרָם: سرزمین ارم
אֶרֶץ (אֲרָצוֹת): سرزمین، زمین (مؤنث)
בַּת (בָּנוֹת): بانو، دختر
גָּדַל=גָּדֵל (לִגְדּוֹל): بزرگ شدن، رشد کردن، افزایش یافتن
גָּמָל (גְּמַלִּים): شتر
דֶּרֶךְ (דְּרָכִים): سفر
כְּלִי יָקָר: ظرف گرانقیمت
כְּנַעַן: سرزمین کنعان
לְאַט: به آهستگی
לָקַח (לָקַחַת): گرفتن، برداشتن
מַעְיָן= מעיין (מַעְיָנוֹת= מעְיָנִים): چشمه
מַתָּנָה (מַתָּנוֹת): هدیه
נַעַר (נְעָרִים): پسر، پسر نوجوان
נַעֲרָה (נְעָרוֹת): دختر، دختر نوجوان
נָתַן (לָתֵת): دادن
עֶבֶד (עֲבָדִים): غلام، برده
שָׁאַב (לִשְׁאוֹב): کشیدن (مایعات، آب، گاز و...)، تلمبه زدن
תַּכְשִׁיט (תַּכְשִׁיטִים): جواهر
🔅عبارات تازه:
זְמַן רַב: زمانی طولانی
כְּדֵי לְ...: تا اینکه
בְּשִׂמחָה רַבָּה: با افتخار، با شادی فراوان
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ قواعد درس بیست و هفت (۱):👇
الف) فعل לָקַחַת:
این فعل در زمان حال و گذشته، باقاعده است، اما در مصدر و آینده، بیقاعده. در زمان آینده، این فعل مانند دسته פ"נ صرف میشود و حرف اولش میافتد و به نشانه این حذف، حرف دوم داگش میگیرد.
לָקַחַת- گرفتن، برداشتن
אֲנִי אֶקַּח אֲנַחְנוּ נִקַּח
אַתָּה תִּקַּח אַתֶּם תִּקְּחוּ
אַתְּ תִּקְּחִי אַתֶּן תִּקַּחְנָה
הוּא יִקַּח הֵם יִקְּחוּ
הִיא תִּקַּח הֵן תִּקַּחְנָה
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ قواعد درس بیست و هفت (۲):👇
ب) فعل נָתַן از دسته פ"נ:
جز در زمان حال، باقی زمانهای این فعل و مصدر آن بیقاعده است. مصدر آن לָתֵת و صرف گذشته و آینده آن به صورت زیر است.
לָתֵת- دادن، اجازه دادن
گذشته:
אֲנִי נָתַתִּי אֲנַחְנוּ נָתַנּוּ
אַתָּה נָתַתָּ אַתֶּם נָתַתֶּם
אַתְּ נָתַתְּ אַתֶּן נָתַתֶּן
הוּא נָתַן הֵם נָתְנוּ
הִיא נָתְנָה הֵן נָתְנוּ
آینده:
אֲנִי אֶתֵּן אֲנַחְנוּ נִתֵּן
אַתָּה תִּתֵּן אַתֶּם תִּתְּנוּ
אַתְּ תִּתְּנִי אַתֶּן תִּתֵּנָּה
הוּא יִתֵּן הֵם יִתְּנוּ
הִיא תִּתֵּן הֵן תִּתֵּנָּה
🔅توجه داشته باشید در صیغههایی که دو נ در کنار هم آمده (حرف سوم ریشه و شناسه فعل)، در هم ادغام شده و داگش گرفته است.
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ قواعد درس بیست و هفت (۳):👇
ج) אֶרֶץ:
واژه אֶרֶץ (سرزمین، کشور، زمین) که اصطلاحاً برای سرزمین فلسطین نیز استفاده میشود، زمانی که حرف تعریف یا اضافه میگیرد، تبدیل به אָרֶץ میشود.
הָאָרֶץ לָאָרֶץ בָּאָרֶץ
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ הַפְּעָלִים שֶׁל שִׁעוּר כז (27)👇
فعلهای درس بیست و هفتم:
1⃣ ג - ד - ל
🔅مصدر: לִגְדֹּל (לגדול)
بزرگ شدن، رشد کردن، افزایش یافتن
🔅زمان حال:
גָּדֵל גְּדֵלִים
גְּדֵלָה גְּדֵלוֹת
🔅زمان گذشته:
גָּדַלְתִּי גָּדַלְנוּ
גָּדַלְתָּ גְּדַלְתֶּם
גָּדַלְתְּ גְּדַלְתֶּן
גָּדֵל (גָּדַל) גָּדְלוּ
גָּדְלָה גָּדְלוּ
🔅زمان آینده:
אֶגְדַּל נִגְדַּל
תִּגְדַּל תִּגְדְּלוּ
תִּגְדְּלִי תִּגְדַּלְנָה
יִגְדַּל יִגְדְּלוּ
תִּגְדַּל תִּגְדַּלְנָה
2⃣ ל - ק - ח
🔅مصدر: לָקַחַת
گرفتن
🔅زمان حال:
לוֹקֵחַ לוֹקְחִים
לוֹקַחַת לוֹקְחוֹת
🔅زمان گذشته:
לָקַחְתִּי לָקַחְנוּ
לָקַחְתָּ לְקַחְתֶּם
לָקַחְתְּ לְקַחְתֶּן
לָקַח לָקְחוּ
לָקְחָה לָקְחוּ
🔅زمان آینده:
אֶקַּח נִקַּח
תִּקַּח תִּקְּחוּ
תִּקְּחִי תִּקַּחְנָה
יִקַּח יִקְּחוּ
תִּקַּח תִּקַּחְנָה
3⃣ נ - ת - ן
🔅مصدر: לָתֵת
دادن، اجازه دادن
🔅زمان حال:
נוֹתֵן נוֹתְנִים
נוֹתֶנֶת נוֹתְנוֹת
🔅زمان گذشته:
נָתַתִּי נָתַנּוּ
נָתַתָּ נְתַתֶּם
נָתַתְּ נְתַתֶּן
נָתַן נָתְנוּ
נָתְנָה נָתְנוּ
🔅زمان آینده:
אֶתֵּן נִתֵּן
תִּתֵּן תִּתְּנוּ
תִּתְּנִי תִּתֵּנָּה
יִתֵּן יִתְּנוּ
תִּתֵּן תִּתֵּנָּה
4⃣ שׁ - א - ב
🔅مصدر: לִשְׁאֹב
کشیدن (مایعات، آب، گاز و...)، تلمبه زدن
🔅زمان حال:
שׁוֹאֵב שׁוֹאֲבִים
שׁוֹאֶבֶת שׁוֹאֲבוֹת
🔅زمان گذشته:
שָׁאַבְתִּי שָׁאַבְנוּ
שָׁאַבְתָּ שְׁאַבְתֶּם
שָׁאַבְתְּ שְׁאַבְתֶּן
שָׁאַב שָׁאֲבוּ
שָׁאֲבָה שָׁאֲבוּ
🔅زمان آینده:
אֶשְׁאַב נִשְׁאַב
תִּשְׁאַב תִּשְׁאֲבוּ
תִּשְׁאֲבִי תִּשְׁאַבְנָה
יִשְׁאַב יִשְׁאֲבוּ
תִּשְׁאַב תִּשְׁאַבְנָה
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ متن ماله درس بیست و هفتم:👇
אֱלִיעֶזֶר וְרִבְקָה
אַבְרָהָם ושָׂרָה היו זקנים כאשר שרה ילדה את יִצְחָק. יצחק גדל והיה לאיש. אברהם ראה שבא הזמן לקחת אישה ליצחק. הוא קרא לאֱלִיעֶזֶר, העבד שלו, ואמר לו:
- אינני רוצה לקחת ליצחק אישה מן הבנות הרעות של ארץ כְּנַעַן. המשפחה שלי באה מארץ אֲרָם. אני רוצה שיצחק יקח אישה משם, ואני מוכן לשלוח אותך שמה. אתן לך גמלים ועבדים ואתה תלך לארץ ארם. אני נותן לך ברכה, שה' ישמור אותך בדרך אשר תלך בה, וייתן לך כוח לעבור את המדבר הגדול והנורא, ותבוא בשלום לארץ ארם. שם יעזור לך ה' למצוא אישה טובה ליצחק. גם תכשיטים וכלים יקרים תקח אתך כדי לתת מתנות לנערה ולהורים שלה.
אליעזר לקח את העבדים, את הגמלים ואת המתנות ויצא לדרך. הוא עבר מדברים ונהרות, ערים וארצות, ובסוף, אחרי ימים רבים, הוא בא אל ארץ ארם.
אליעזר ידע שהבנות של העיר באות בערב אל המעיין לשאוב מיים. לכן, שם אפשר יהיה לפגוש בנות רבות כדי לבחור אשה טובה ליצחק. הוא לא נח אפלו רגע. בלב מלא תקווה הלך מייד שמה. הוא עמד לא רחוק מן המעיין, ולא זז משם זמן רב. פתאום הוא ראה נערה יפה עולה לאט מן המעיין עם כד מלא מיים. הוא הלך מהר אל הנערה ואמר לה:
- אני איש זר בארץ הזאת. באתי מדרך ארוכה וקשה. עברתי ערים וארצות רבות, אני עייף וצמא. האם תתני לי לשתות טיפות אחדות מן הכד שלך?
- בשמחה רבה, ענתה הנערה. הנה מיים בשבילך, וגם אלך ואשאב עוד מיים ואתן לגמלים שלך.
הלב הטוב של הנערה והיפי שלה עשו רשם חזק על אליעזר. היא בוודאי תהיה אישה טובה ליצחק, כך חשב אליעזר, וכן היה. הנערה הזאת היא רִבְקָה, האישה של יצחק, והאם של עֵשָׂו ויַעֲקֹב.
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim